רפואה בפרשת ויגש: רק התשובה מסוגלת לרפא נפש חולה

כמובן שהתרופות אינן יכולות לשנות את שורש הגורמים למצב הרפואי של החולה. חייב להיות שלב שני שהוא הטיפול הפסיכולוגי-תורני שיאפשר לחולה להתמודד עם הפחדים שלו, לכן שלחתי אותו… לרב שלו שאמר שהוא לא חטא, כי היה פיקוח נפש, בגלל התינוק. הוא הסביר לו גם כן שאפילו אם הוא היה עושה חטא ממש, לא היה צריך להיכנס לדיכאון כה חריף, כי אם הוא היה עושה תשובה, ה' היה סולח לו. אחרי זמן מה, הוא הבריא וחזר ללימוד, לתפילה ולעבודה.

הסכנה השנייה: לחשוב שצריך להיות עצוב ולכעוס על עצמו אחרי החטא.  
אפילו אם החטא נראה רציני, אין להיכנס לעצב או לרוגז. יש לציין כאן את הביטוי "אל יחר בעיניכם" שמופיע רק כאן מכל התורה כולה. בדרך כלל אומרים 'חרון אף' בשביל לציין כעס. כאן, מסביר הרב שמשון רפאל הירש, הכעס – כמו העצב – מעוות את הראייה. האדם הכועס אינו רואה נכון את המציאות. הוא רואה הכל עם משקפיים של כעס.


מוסר ההשכל שאנחנו צריכים לזכור מהקטע הזה הוא שאם טוב ויפה להודות על החטא, יש עוד יותר צורך להימנע מהעצב המשתק שיכול להופיע לאחר מכן.