רפואה בפרשה תרומה: התפעלות מבית מקדש מעט שבתוכנו

מה שחסר לאנשים בימינו וגורם להם מצב רוח ירוד, זה שהם לא מתפעלים יותר מדברים פשוטים אך נפלאים ואינם מרגישים את הקדושה של עצמם.

בפרשתנו הקב"ה אומר לנו "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". כולם יודעים שנכתב 'בתוכם' ולא 'בתוכו', סימן שאנחנו מעין מקדש מעט.

צריך לבחון כל מילה מהפסוק הזה:

– ועשו לי: ז"א שעלינו לבנות בעצמנו, בע"ה, את הגוף ואת האישיות שלנו כפי שדרש הקב"ה.

– מקדש: הקדושה של ה' נמצאת בתוכנו…אם אנחנו משכילים לגלות אותה.

– ושכנתי: המילה הזו מזכירה את המילים שכינה, שכן, משכן. ה' נמצא ממש קרוב אלינו.

בית המקדש נמצא בתוכנו, לא רק במשמעות הרוחנית, אלא באורח פלא, גם במבנה האנטומי של גופנו.

הרב שמשון רפאל (הרש"ר) הירש מסביר את ההקבלה שיש בין הגוף לבין המשכן בצורה מסבירת פנים: המשכן היה בנוי משלושה חלקים עיקריים: החצר החיצונית, ההיכל והדביר. בחצר היה המזבח שעליו היו מקריבים את הקורבנות והכיור שבו היו הכוהנים עושים את טבילתם; בהיכל, היה השולחן, מכוון לצפון, עם לחם הפנים. בדרום הייתה המנורה, ובמרכז ההיכל היה מזבח הקטורת ששם היו מקטירים את קטורת הסמים; בדביר, החלק השלישי, היה ארון הברית מצופה זהב טהור מבית ומחוץ, עם בדי עצי שטים שלא הוסרו ממנו, אפילו בזמן שבני ישראל עצרו את מסעם במדבר.

ועכשיו לפלא האמיתי: החצר עם המזבח והכיור – מקביל לחלק התחתון של האדם. המזבח שעליו יש להקריב את החלק הבהמי של האדם – דומה למערכת המינית של הגוף והכיור מקביל למערכת דרכי השתן כמובן; ההיכל מסמל את הגוף עצמו – החזה והבטן. שם ראינו שהייתה המנורה עם שבעה קנים – המסמלת את הלב, ובאמת ללב יש שבעה כלי דם גדולים, שלושה עורקים וארבעה ורידים.. האם זה במקרה?!
באמצע ההיכל, מזבח הקטורת שממנו היה עולה ריח הניחוח של הקטורת (ריח, כמו רוח) – הוא מסמל כמובן את הריאות, את הרוח של האדם. נשאר לנו עוד את השולחן עם לחם הפנים, שכמובן מקביל למערכת העיכול.

יש לציין שהמיקום של אותם אברים, דומה למיקום של הכלים שהיו בהיכל. הלב, נמצא בעיקר בצד ימין של החזה (צד הדרום של המקדש), למרות שרוב האנשים חושבים שהוא נמצא בצד שמאל.

הריאות נמצאות כמובן במרכז החזה, כמו מזבח הקטורת בהיכל.

מערכת העיכול העליונה נמצאת בעיקר בשמאל, כמו המיקום של השולחן שהיה בצפון.

בין ההיכל לדביר היתה הפרוכת, שהבדילה בין ההיכל – הגוף, לבין קודש הקודשים – הארון, המוח. הפרוכת, היא כמובן מסמלת את הצוואר, החלק שמחבר את השכל, את הקדושה, לשאר הגוף. ובמקרה בארון היו שני לוחות הברית, כמו שבמוח יש שתי אונות… במקרה!

הארון היה עשוי מעץ, חומר שיכול אפילו להסריח אם לא מטפלים בו כנדרש, והיה צריך להיות מצופה זהב מבחוץ ומבפנים. המוח, המקביל לארון, יכול להיות בעל ערך רק אם הוא מצופה ע"י הזהב הטהור – התורה והמצוות. הבדים לעולם לא הוסרו מהארון, כי התורה הולכת לכל מקום ולכל עת. אין מקום פנוי, חופשי למוח. הוא צריך להיות תמיד עסוק בתורה גם בחוץ, בעבודה, ובפנים.

כל הגוף שלנו מיועד רק לדבר אחד, להכניס בו קדושה על מנת שה' ישכון בנו. הסוד של הבריאות, הוא להשתמש נכון בגופנו: תעשו מהגוף שלכם כלי לקדושה, עם מחשבות טהורות, לב מתלהב לדבר ה', אוכל כשר, הקרבת החלק התחתון הבהמי, ובמקביל להקדיש אותו למצוות "פרו ורבו", לימוד תורה בכל מקום ואתם תזכו לבריאות ולאריכות ימים, כי מכשיר שמפעילים אותו נכון, לא רק שהוא מועיל, אלא הוא משתמר.

בסיכום, עלינו לדעת להתפעל מאיתנו ומכל יהודי כי אנחנו כולנו בית מקדש שהולך על שתי רגליים!

כתיבת תגובה לבטל