ההגדה של פסח: כל התשובות בפנים יוסף ארוון, ח׳ בניסן ה׳תשע״גפברואר 27, 2016 מטרתו העיקרית של חג הפסח היא להגיד, לספר ולהתפעל. המילה פסח, מתחלקת לשתי מילים: פה שֹח (מלשון שיחה). בנוסף לכך, ההורים עושים הכל כדי שהילדים יישארו ערים כך שישאלו שאלות. אומרים שאפילו את האפיקומן "המציאו" בכדי שהילדים ישארו ערים עד לסוף הסדר. בסדר ליל פסח שואלים שאלות ומנסים לענות תשובות. כיהודים טובים, כולנו השתתפנו בליל סדר עם הסברים ארוכים לכל משפט מההגדה. זה יפה, אבל זה לא הזמן המתאים. בליל הסדר צריך לעורר את המשתתפים להתפעלות ולהתפעמות מההגדה של פסח, שהיא בעצם ההיסטוריה המסתורית של עם ישראל. נראה ביחד כמה שאלות עיקריות שצריך לעורר בנו ובמשתתפים באותו ערב: למה יש כל כך הרבה שנאה כלפי העם היהודי הן בהגדה של פסח והן במציאות? ההגדה היא סיפור של סבל ארוך וקשה לעם ישראל. מתחילים עם לבן, ממשיכים עם פרעה ושעבוד מצרים, ואחר כך מתאספים הרומאים וכו' וכו'. מה קרה? מה עשינו? פעם שמעתי ברדיו מאזין שאמר שאם לא אוהבים אותנו, זה בגלל השטחים! – העיתונאי שאל אותו מאיפה הוא? והוא ענה שהוא נולד בפולין לפני שבעים שנה. אז, שאל העיתונאי, עם הרבה חוש הומור, מה עשו היהודים הפולניים לגרמניים? האם גם אז היהודים החזיקו הרבה שטחים באירופה? ברוך ה', המהר"ל נותן לנו תשובה יותר חכמה, את התשובה האמיתית. המהר"ל מסביר שאם רואים שתי חיות מאותו גזע, למשל שני כלבים שמתקוטטים האחד עם השני, זה מפני שיש סיבה לריב שלהם: הם רבים על עצם או על כלבה; אבל אם כלב רודף אחרי חתול או חתול רודף אחרי עכבר אין צורך לחפש סיבה מיוחדת. הרי הם לא מאותו סוג וזו שנאה מובנת, כי הם מגזע אחר, הם לא דומים. אבל שתי חיות מאותו סוג, מאותו מין, אין להם סיבה לריב לכאורה. השנאה בין לבן ליעקב, ואפילו בינו לבין הנכדים שלו, היא עכשיו מובנת. לבן הרגיש שהנכדים שלו, שייכים לסוג רוחני ונשמתי אחר לגמרי ממנו. רמה מאוד גבוהה של עם עליון שהוא לא הכיר. הנכדים האלה היו מסוג אחר ממנו! זרים לחלוטין. אותו דבר עם כל שונאי ישראל בכל התקופות ובכל העולם, עד ימינו. האנטישמיים מרגישים שאנחנו, באמת, גזע אחר. סוג שונה ועליון של אנושות. וזה גורם לקנאה ושנאה. זה מסביר את הפסוק הכי פנטסטי בהגדה: "וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ? שֶׁלּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם". כן, הפסוק הזה ממש פנטסטי, מדהים! כי זאת נבואה שהתאמתה בכל ההיסטוריה של עם ישראל. וכמובן, אי אפשר שלא לשאול עוד שאלה: מה "היא שעמדה לאבותינו ולנו"? והתשובה היא כבר בפסוק: האנטישמיות בעצמה, כי "בכול דור ודור עומדים עלינו לכלותנו". מה שמעמיד אותנו בחיים נצחיים… זה דווקא מי שנגדנו ומנסה להשמידנו! אבל לבן לא היה מסוגל להזיק ליעקב, כי יעקב היה חזק. האנטישמי מכבד את היהודי… אם הוא חזק. האנטישמי יתקוף כמו צבוע, כאשר הוא מרגיש שאנחנו טרף קל. עמלק תקף אותנו ב'רפידים', כאשר רפו ידינו! בימינו, דווקא כאשר אנחנו מתחילים לדבר על וויתורים ומפזרים סימנים של חולשה, אז דווקא מתרבים הפיגועים! בפרשה שאנחנו קוראים בשבת חול המועד כתוב (שמות לד', יב'): "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּא עָלֶיהָ פֶּן-יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ בְּקִרְבֶּךָ" כן, לעם ישראל יש נשמה מיוחדת וגבוהה מאוד. הבעיה היא, שלפעמים העם הזה שוכח את הסגולה והקדושה שלו. אז האויבים שלנו מופיעים כדי להחזיר לנו את הזיכרון שלנו. ההגדה של פסח נותנת לנו בכל שנה הזדמנות נהדרת להזכיר לכולנו למה ה' אוהב אותנו ולמה… הגויים שונאים אותנו. אולי הייה לנו יותר נוח עם הגדה… שוויצרית? תחשבו לרגע על ההגדה שלנו אם היינו שוויצרים! היינו זוכרים את הפרות השמנות שלנו, את השוקולד הטעים, הגבינות הצהובות עם החורים, השעונים המפוארים וכמובן את הבנקים החזקים שלנו. נחמד לא? השאלה היא האם היינו גאים במיוחד מההישגים האלה? האם זכור שוויצרי אחד מפורסם? האם היו להם דמויות רוחניות כמו משה רבנו, יוסף הצדיק, או דוד המלך? האם היו להם גאונים, כמו: אלברט איינשטיין – מדען, אבי תורת היחסות קארל מארקס – אבי הקומוניזם זיגמונד פרויד – פסיכולוג, אבי תורת הפסיכואלינזה נילס בור – מייסד התיאוריה של הפיזיקה המולקולארית רוברט אופנהיימר – אבי פצצת האטום ופצצת המימן, הכנר יהודי מנוחין הכנר אייזק שטרן וודי אלן – במאי ושחקן מוערך האחים מארקס – קומיקאים דסטין הופמן – שחקן הארי הודיני – גדול הקוסמים, האריסון פורד – שחקן קירק דאגלאס ומייקל דאגלאס בנו – שחקנים שחקן – טוני קרטיס מארק ספיץ – גדול השחיינים אי פעם בובי פישר – גדול השחמטאים אי פעם גארי קספארוב – השחמטאי הטוב ביותר כיום וכו וכו'… ולא דיברנו על מרק שאגל הצייר, מנדלסון המוזיקאי, הסופר הגרמני היינה, הבנקאי רוטשילד, או על כל פרסי הנובל שיש לנו (יש לנו פי ארבעים יותר פרסי נובל מכל העמים האחרים. ביחס לאוכלוסיה שלנו, היינו צריכים להיות 500 מיליון יהודים כדי להגיע למספר כזה של פרסי נובל). ובאיזה תנאים הגענו לתוצאות האלה? רדיפות, פוגרומים, דיכויים, מחני ריכוז, מלחמות ללא סוף. אבל דווקא, הקשיים האלה נתנו לנו את ההגדה הכי מרתקת בכול העולם! סרט או רומן יכולים להיות מעניינים רק אם הגיבור, החלש, צריך להתגבר על כל מיני מכשולים ואויבים יותר חזקים ממנו. אני לא זוכר מה היו המכשולים של העם השוויצרי… הגדולה של עמנו היא שהצלחנו להתגבר וממשיכים להתגבר על כל הבעיות והקשיים. בלי פרעה אין הגדה! בלי ארבעת הגלויות (בבל, פרס, יון, רומא) שמוזכרים עם ארבעת הכוסות, אין ניסים לישראל! קשיים, כאבים וניסים, זה הנוסחה של עמנו. הסמל של הנוסחה הזו, הוא הכורך של הלל. הוא עשוי עם מרור שמסמל את המרירות, את הסבל, את השעבוד, עם המצה שמסמלת את השחרור, את הגאולה ואת ההשגחה של ה', אבל צריך לאכול אותם ביחד כי הכאב והגדולה הם מעורבים אצלנו. לא, ממש לא הייתי רוצה להיות שוויצרי! להבדיל, וזה הלקח של ההגדה היהודית, עלינו להיות גאים מהעבר ומהווה המפוארים שלנו! אז מה יהיה? זאת שאלה השאלות שהיהודי תמיד שואל את עצמו! חג הפסח בא לענות על השאלה הנצחית הזו: בניסן נגאלנו, ובניסן אנו עתידים להיגאל! אם רוצים לדעת מה יהיה, עלינו לדעת ולהיזכר בפסח המקורי של יציאת מצרים. המצב הרוחני, אז, היה מאוד ירוד: הגענו ל'מט' שערי טומאה; העם לא האמין יותר במנהיג שלו אחרי שמצבו החמיר, למרות כל המילים היפות על הגאולה עתידית ועל ארץ זבת חלב ודבש; המצב הביטחוני שלנו היה רע. לא היה לנו צבא ושום בני ברית; המצב היה אפילו אנוש כאשר אחרי יציאה בחיפזון, הגענו ללא ציוד מינימלי, לים סוף מוקפים אויבים וסכנות; היאוש היה עצום. היו כאלה שרצו להתאבד (רפלקס של מצדה) , אחרים רצו לחזור לגלות (רפלקס של ירידה) , כמה רצו לצעוק לעולם (רפלקס של פנייה לאו"ם) וקומץ של משוגעים ללא נשק, רצו להילחם כמו החלוצים הראשונים. אז מה קרה? ה' אמר שמספיק להתבכיין ושהגיע זמן לעשות. "דבר אל בני ישראל ויסעו"! ואז…קרה הנס והים נפתח. באותה מידה המצב היום לא כל כך טוב, ואין צורך לפרט, אבל ההבדל הוא "שעברנו את פרעה ונעבור גם את זה". עכשיו אנחנו כבר מאמינים בניסים. אומר הרב אברהם יצחק הכהן קוק, זצ"ל: "למודי אמונה, אנחנו מבטלים שאלה זו (מה יהיה?) במחי יד, ולא שואלים שאלה זו, אלא בטוחים אנחנו שהקב"ה יושיענו, דווקא בגלל שהיה ייאוש גובר והקושי הגדול כבד מנשאו. זה סימן מובהק שבניסן נגאלנו ובניסן עתידים להיגאל". מה זה נס? המילה נס קשורה למילה ניסיון. הנס לא יכול להופיע בלי ניסיון קודם. אין נס בלי ניסיון. הנס קשור גם עם השורש נס, נסיגה, לסגת. בעצם, הניסיון של פסח (שמופיע דווקא בניסן!) מביא אותנו לנס או לנסיגה.בקיצור : ניסיון —> נס או—>נסיגה.הנה עוד שיעור שלמדנו בפסח: עם ישראל צריך רק לעמוד בניסיונות בלי לסגת מאמונתו כדי לראות את הניסים של הקב"ה. הרי דוד בן גוריון היה אומר: "בישראל, מי שלא מאמין בניסים, אינו ריאליסטי"! חגים ומועדים הגדההגדה של פסחחגים ומועדיםליל הסדרפסחקוק