חודש ניסן – חודש הניסיון ממנו נגיע לגאולה

אנחנו נמצאים בראש חודש ניסן. בכל ראש חודש יש הארה ושפעה מיוחדים הבאים עלינו, אפילו אם לא מרגישים אותם. כל חודש מהווה 'פוטנציאל' להתחדשות רוחנית של האדם הפרטי ולכלל ישראל. יש עת רצון להתחדשות. כדי ליצור את השינוי, עלינו להתחבר לשורש הרוחני של החודש.

הגאולה מופיעה בניסן. "בניסן נגאלנו ובניסן עתידים להיגאל". הגאולה לא מופיעה בקלות. אל תקראו בניסן אלא בניסיון. בניסיון נגאלנו ובניסיון נגאל. בלי ניסיון (מהשורש נס) לא יתכן נס. מול הניסיון יש שתי אפשרויות: או שהאדם מתעלה ועולה על נס או… שהוא נַס (על נפשו). כל הבעיות שלנו כשמדובר על מחלות, כאבים, ייסורים מכל התחומים האפשריים, הן ניסיונות הבאים עלינו כדי שנתגבר עליהם. בתור רופא משפחה הייתי מבקש מהחולים שלי להחליף את המילה 'כאב' במילה ניסיון, דבר המקל על חולה שמבין שיש משמעות לכאבים שלו.

יש שתי צורות של כאבים – הסוג הראשון הוא כאשר הכאב מובן. כאשר לכאב יש משמעות/מטרה – אפשר להתגבר עליו, למשל כשאנחנו מקבלים טיפול רפואי מכאיב (ניתוח, טיפול שיניים וכדו'), כי אנחנו מבינים שהכאב הזה בא על מנת לרפא אותנו. הסוג השני, הוא אם החולה חושב שהכל מקרי, ללא משמעות ומטרה, ואז האפשרות להתגבר על המחלה נחלשת.

המסר של ההגדה שמגלגלת סיפור של ייסורים לעם שכולו נס, ניתן לנסח בנוסחה הבא:

ניסן = ניסיון = נֵס או נַס (לנוס)

רבי סעדיה גאון אומר: "יש אדם שרוכב על אסונו ויש אדם שאסונו רוכב עליו".

עם ישראל יכול להרגיש בבית רק בארץ ישראל, ארץ חמדה. הגאולה הפרטית היא לעבור מהגלות של הנשמה, מהעצב, מהצרות, מהקטנות לארץ ישראל הפנימית, למקום שבו טוב לנו, לשמחה, לרווחה, להתפתחות.

הזמן הוא כמו מעגל שאנחנו עוברים בו. המילה 'שנה' באה מהמילה 'שינוי', 'תקופה'. 'חג' מלשון חוג (עיגול). 'חודש' מלשון חידוש, לכן אין לדאוג מהשינויים שה' מביא עלינו כל שנה.

הזמן איננו עובר על האדם, אלא האדם הוא זה שנוסע בתוך הזמן. בחודש ניסן, בו חל חג הפסח, אנחנו מגיעים למעין "תחנת דלק רוחנית". כל יהודי יכול לקבל שפע של קדושה בחודש הזה. במיוחד נושבת רוח חדשה של חירות ועונג של עצמאות, כי זה החודש בו יצאנו ממצרים כדי להיות עם חופשי. במישור הפרטי, עלינו לצאת מהמצְרַיִים שלנו כדי להיות אדם או עם חופשי בארצו. כמה צריך להעריך את החודש הזה שעכשיו אנחנו, סוף סוף, בני חורין בארצנו ויצאנו מהגלות הקטלנית לארץ הקודש.

יש עוד כוח שמתחדש בניסן, זה הוא כוח הדיבור, הכוח של השיח. בסדר פסח, אנחנו קוראים את ההגדה, מלשון להגיד, וכל המרבה לספר ביציאת מצרים, הרי זה משובח. זה החודש בו התפילה עולה גבוה ומשיגה מה' כמעט כל מה שאנחנו מבקשים ממנו, בעיקר בליל הסדר. כתוב בתהלים צ"א: "אשגבהו, כי ידע שמי, יקראני ואענהו". הקב"ה עונה לנו כאשר אנחנו קוראים לו בשמו, מכירים בו. זו אחד מהעקרונות של החודש הזה, החיבור בין היהודי לבין השמיים.

ניסן הוא גם חודש של ניסים. על קריעת ים סוף נאמר "ראתה שפחה על הים מה שלא ראתה יחזקאל בן בוזי ". זה החודש בו מתגלה ה' בצורה מובהקת, למי שמחפש אותו. עלינו להתפלל, לשוחח עם אבינו שבשמיים ויוסד הארץ, ולבקש ממנו שהוא ישמור עלינו ועל ארץ הקודש. אומר שלמה המלך "נפשי יצאה בדברו". כשהאדם מדבר, הנפש שלו יוצאת. היא יוצרת קשר של אור פנימי עם אור אלוקי, מפגש בין נשמות. 'תפילה', מלשון 'פתיל', פתיל של אור שיוצא מהאדם, ומחבר אותו 'למקום'. למה ה' נקרא  'המקום'? כי ה' רוצה שנקדש אותו במקום, למטה בארץ, ולא רק בשמיים. יש כאן רמז שה' נמצא בכל מקום. יש פתגם חסידי שאומר שה' נמצא בכל מקום שנותנים לו להיכנס. בשביל ה', יש בכל זאת מקום מיוחד וקדוש אחד – ארץ ישראל, מקום שהוא בחר לשכון בו.

חודש ניסן אומר לנו לשמוח בחירותנו, בארצנו הקדושה ולהשתמש בדיבור נכון, לא רק בתפילה רשמית, אלא גם בשיחה פשוטה עם ה' ולהלל ולשבח את ה' שהוא שחרר אותנו מהשעבוד, והביא אותנו למקום שלנו. עלינו לדבר רק שבחים על ארצנו, על העם שלנו, ולהפסיק כל לשון הרע על ישראל, כי אין כמו הארץ שלנו!

חודש טוב.