פרשת ויחי: האם מותר לבנות אחוזה בחו"ל?

אין ספק שהמילים אחרונות של כל אדם שעומד לעזוב את העולם הזה מבטאות את הדברים חשובים והעיקריים עבורו.

בפרשת ויחי, אחרי שיעקב ברך את כל ילדיו, הוא ציווה אותם לקבור אותו במערה שקנה אברהם 'לאחוזת קבר', בארץ ישראל: "וַיְצַו אוֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֲנִי נֶאֱסָף אֶל-עַמִּי קִבְרוּ אֹתִי אֶל-אֲבֹתָי אֶל-הַמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה עֶפְרוֹן הַחִתִּי. בַּמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי-מַמְרֵא בְּאֶרֶץ כְּנָעַן אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי לַאֲחֻזַּת-קָבֶר." (פרק מט).

צריך לשים לב לביטוי 'אחוזת קבר', שהוא כנראה מאוד משמעותי עבור יעקב. אנחנו פוגשים את הביטוי הזה בפרשת חיי שרה, פרק כג. אברהם אף פעם לא משתמש במילה קבר בלבד. שלוש פעמים הוא מבקש מעפרון 'אחוזת קבר' ותמיד התשובה של עפרון היא שהוא מוכן למכור לו 'קבר', לא אחוזת קבר. למה הדגש הזה של אברהם על המילה 'אחוזה' ולמה עפרון מתעקש לדבר רק על קבר?

נתחיל בשאלה מה זה אחוזה? אחוזה לא רק מבטאת שייכות לאדמה, אלא רכוש שהוא נחלתך ועובר מדור לדור במשפחה. אפילו אם איבדת אותה, יש לך זכות לקחת אותה בחזרה. הרי כתוב שכאשר מגיע היובל: "ושב ביובל לאחוזתו".

השורש של המילה אחוזה היא אחיזה. זה משהו שאתה אוחז בו. הבעיה היא שהיהודים רצו לעשות מארץ גושן את אחיזתם. כמו שכתוב בסוף פרשת ויגש: "וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גושן ואחזו בה ויפרו וירבו מאוד" מז', כז').

הכלי ישר כותב: "הפסוק הזה מדבר בגנות בני ישראל כי ה' אמר- כי גר יהיה זרעך- והם רצו להיות תושבים ולא גרים, עד שלא רצו לצאת ממצרים וה' היה צריך להוציא אותם ביד חזקה עד שנהרגו ארבע חלקים מחמש מהם במצרים".

ארץ גושן הייתה המתנה המורעלת של פרעה לשרה, שהוא נתן לה כדי שהיא תסלח לו. השם גושן בא מהשורש גישה, כי פרעה רצה לגשת אליה (אל שרה), אבל מכיוון שלא יכול היה לגשת אליה, פגע בילדים שלה והצליח לגשת אליהם.

המלכודת המוכספת ליהודים היא אחיזה בחו"ל. כמה פעמים יהודים נהרגו בחו"ל בגלל שהם לא רצו לעזוב את האחוזה שלהם, את הבית היפה שהם חשבו לבנות לדורי דורות בארצות לא להם ופספסו את הזמן לעלות לארץ ישראל?

כל הבקשות של יעקב, בהתקרבו לסוף חייו, הן בקשה אחת – לא להיקבר במצרים אלא בארץ אבותיו. ולמה הוא כל כך מדגיש את הנושא? בשביל עצמו? לא, כי אם בעיקר בשביל הלידים שלו שככה, אולי, יבינו שהבית שלהם הוא לא בחו"ל. הוא בעצם אומר להם שאם הם חשבו לרגע להמשיך לחיות במצרים הרי שהוא, יעקב אביהם, מראה להם את הכיוון הנכון של ארץ ישראל. דרך אגב, ברגעים האלה, יעקב נקרא שוב ישראל בתורה: "ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו יוסף ואמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית חסד ואמת אל נא תקברני במצרים" (מז,כט).

ולמה ישראל כל כך רוצה שהילדים שלו יחזרו לארץ? הרי לא יותר טוב שיהיו להם בתים יפים, משרות גבוהות ואפשרות ללמוד באוניברסיטה של קהיר, ולהיות רופאים או עורכי דין כמו שחולמות כל האימהות היהודיות?

התשובה היא פשוטה. יעקב-ישראל יודע שכל הברכות, כל הטובות, כל החסדים שהקב"ה רוצה לתת לעם ישראל, הוא שולח אותם מציון, כמו שכתוב:

– כי מציון תצא תורה (ישעיהו ב, ד)

– יברך ה' מציון (תהלים קכח, ה)

– מציון מכלל יופיי אלהים הופיע (תהלים נ, ב)

– ומציון יסעדך (תהלים כ,ג)

– כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם (תהלים קלל,ג)

– ה' בציון גדול (תהלים צט, ב)

– מי יתן מציון ישועת ישראל ( תהלים יד,ז)

נהיה תפילה שאחינו הגרים עדיין בחו"ל והישראלים שירדו מהארץ לבנות אחוזות, יבואו ויחזרו בע"ה בקרוב לארץ הקודש!

כתיבת תגובה לבטל