תורה ורפואה לפרשת ראה: Yes, you can!

"רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם  בְּרָכָה וּקְלָלָה. אֶת-הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם. וְהַקְּלָלָה אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל-מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם  לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם"

במילים אחרות, התורה אומרת שיש לנו את הכח העצום של הבחירה החופשית. האדם יכול לעשות מעולמו ברכה או קללה. הבחירה היא בידינו. אמנם זה לא קל, לכן כתוב "ראה" ביחיד ומיד אחר כך כתוב "לפניכם" ברבים, כדי לרמוז שהבחירה היא ניתנת לכולם – לפניכם – אלא, לא כולם יכולים להגיע למודעות של בחירה חופשית, לכן כתוב "ראה" ביחיד. יש הרבה אנשים שימשיכו להגיד שאין להם כח, שאין להם מזל, שאין להם סיכוי להצליח ורק מעטים יכולים לראות את הכח של הבחירה שיש בהם.
"ראה" – כאשר רואים משהו, בטוחים בו. השמיעה היא פחות בטוחה. לכן האדם צריך להיות בטוח בקיומה של הבחירה החופשית, כמו בדבר שהוא רואה במציאות.

"ראה" גם מצביע על כח של הסתכלות עמוקה, של התבוננות, של שימוש בדמיון חיובי, כדי להשיג את הראיה הנכונה והפעילה.

 "היום", כי האדם צריך להבין שבכל רגע נתון הוא יכול להשתנות, להשתפר ולהתחיל מחדש.

באופן פרקטי, הפסוק הזה אומר לנו שהכעסן יכול להיות סבלן, שהביישן יכול להיות עז כנמר, או שהעצוב יכול להיות שמח.

הפסיכו אנליזה של פרויד והרפואה המודרנית הפכו את האדם לרובוט. לפי דעתם, האדם נשלט ע"י היצר המיני שלו או ע"י הגנים שלו. היהדות מחזירה לאדם את החופשיות שלו.

אם אדם נכשל זה לא בגלל שהוא לא יכול, זה בגלל שהוא לא רוצה, אם כי לרוב הוא לא מסוגל להבין את האפשרות הזו, כי הוא אינו יודע שיש לו את הבחירה החופשית, כמו עני שלא יודע שיש לו אוצר טמון מתחת למיטה שלו. אין טעם להגיד יותר – "אני לא יכול להיות סבלן אמיץ או שמח", אלא יש להגיד – "אני לא רוצה להיות סבלן, אמיץ או שמח". זה המסר של היהדות , זה הכח של הפסיכולוגיה היהודית! אם אתה רוצה, אתה יכול!

הקב"ה אמר לאברהם אבינו: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך".
"לך לך" – לך לעצמך, בתוכך, לאישיות האמיתית שלך, ובשביל זה , "לך מארצך" – מהחומר, מהיצרים שיש בך, "וממולדתך" – מהמידות הטבעיות, המולדות שלך. "ומבית אביך", מההרגלים שנרכשו בבית, ומהחינוך שקיבלת, מהחברה בה חונכת. "אל הארץ אשר אראך" – לבחירה החופשית שלך, אל האישיות שלך האמיתית, ולבחור בדרך שאני אראה לך.

הרי באמת, אין האדם יכול לעשות כל מה שהוא רוצה, או להיות כל מי שהוא רוצה. למשל אם ה' יצר אותנו ללא כישרון לצייר, זה סימן שהוא לא רוצה שנהיה ציירים, אלא אם הוא נתן לנו, למשל, כישרון של קול ערב, אנחנו יכולים וצריכים לפתח את הברכה שה' נתן לנו.

הסידור אומר לנו כל יום: "מי זה האיש ירא ה', יורנו בדרך יבחר". כלומר, ה' מראה לנו את הדרך שהוא רוצה שנלך בה – "יורנו בדרך" – ויש לנו בחירה ללכת בה – "יבחר" – , או לסרב לבחור בדרך של ה'. הבחירה האמיתית והיחידה, היא ללכת בדרך שה' רוצה, ולהיות מאושר, או לנסות כל מיני בחירות אחרות ולסבול מהתקלות בדרך שלא ניתן להשיג אותה.

מה שרוצה ה', זה שנתקן את החסרונות שלנו. אל תגיד "ככה אני, לא יכול להשתנות", אלא, "מה עלי לתקן, אפילו אם זה קשה".

בפרקי אבות כתוב: "הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עברה: דע מאין באת, לאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון".
"מאין באת" – זה החסרונות שלך, "לאן אתה הולך" – זה התיקון שאתה צריך לבצע, "ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון" – זה העין של ה' שמסתכלת עליך כל הזמן, כמו מצלמה נסתרת.

עוד מעט ונגיע לחודש אלול, חודש ההכנה לתשובה. עלינו לפשפש במעשינו, לא על מנת לדכא את עצמנו, אלא על מנת לתקן. יש לנו ברכה או קללה לפנינו. אם נלך בדרך ה', אם נרצה לתקן את עצמנו, בטוחים אנחנו שהקב"ה ייתן לנו את הכוח לתקן ולחזור בתשובה.