תורה ורפואה לפרשת שלח: הכל תלוי בזוית הראיה יוסף ארוון, כ״ב בסיון ה׳תשע״גפברואר 27, 2016 לכל אחד מאיתנו יש מאגר של פוטנציאל אישי אדיר ויחודי שאנו צריכים לזהותו ולהביאו לידי מימוש ובכך להאדיר ולהעשיר את חיינו בהצלחה ובבריאות. המחשבות שלנו שולטות בחיינו ומניעות אותנו להצלחה או לכישלון. המחשבות שלנו משפיעות גם על התייחסות הסביבה אלינו. התורה מספרת לנו על המרגלים שהלכו לתור את הארץ. הם ראו את יושבי הארץ הענקים "ונהי בעיננו כחגבים, וכן היינו בעיניהם" (במדבר יג', לג'). אם אדם מתייחס לעצמו בהתייחסות שלילית זה מה שהוא ישדר לחברה בשפת הגוף שלו, בטון הדיבור, ובתוכן דבריו. החברה תתייחס אליו כ"חגב". בדיוק כמו ברכב, אם מטים את ההגה ימינה או שמאלה – הרכב יפנה לאותו כיוון. שימו לב: כותבים 'הגה' של מכונית כמו הגה, מחשבה, להגות רעיון, הגיג, הגהה. ז"א שהמחשבה היא כמו הגה הרכב. ההגיגים הפנימיים הם ההגה של הסדר המחשבתי שלנו. בנהיגת החיים, אנו מטים את מחשבותינו להצלחה או לכישלון. גופנו מקבל את ההטיה ומגשים אותה. ההבדל הוא שההגה האישי שלנו יכול להטיס אותנו או למעלה, להערכה חיובית ולבריאות טובה, או למטה לתסביך אישיותי ולמחלות גופניות כנפשיות.פעם קיבלתי במרפאה שלי אישה צעירה שסבלה מעייפות קיצונית. חקרתי אותה קצת והתברר לי במהרה שהסיבה לעייפות שלה אינה גופנית, אלא פסיכולוגית. היא הייתה פשוט עצובה ושבורה. היא הרגישה מותשת כי היא לא עמדה בתפקידה כעקרת בית ואמא. היא האשימה את עצמה שלא הייתה מסוגלת להשתלט על ילדיה השובבים שלא שמעו בקולה, והיא לא הייתה מסוגלת לסדר את 'הבלגן' בביתה.שמעתי באמפטיה את צרותיה וכדי לעזור לה, ציירתי על דף לבן נקודה שחורה במרכז הדף ושאלתי אותה – "מה את רואה?" ענתה האישה- "נקודה שחורה". "ומה עוד?" הפציינטית ניסתה להתבונן יותר לעומק ולא הבחינה בשום דבר נוסף. היא ענתה לי- "כלום!". אז הסברתי לה- "שכחת דבר חשוב מאוד, יש כאן הרבה לבן בנייר". חייכה האישה הצעירה והבינה קצת, כך אני מקווה, את השיעור, שכדאי לה לשנות את דפוסי מחשבתה. אמנם, ילדיה שובבים אך יש לה ילדים ברוך ה', והם בריאים ומלאי אנרגיה. הבית מבולגן, אבל זה ככה אצל כל האימהות הצעירות עם ילדים קטנים. היא הבינה שלעיתים אנו מתמקדים בנקודה השחורה ולא רואים את כל הנייר. במהלך החיים, אם אנחנו מתמקדים בנקודה השחורה, עלינו לתפוס את עצמנו ולשנות זוית ראיה ולהתמקד בלבן שבדף. כל דבר שנתמקד בו – יגדל, לכן עלינו להתמקד בדברים הנכונים בצורה מעצימה.הכול תלוי בזוית הראיה שלנו. לא תמיד ניתן לשנות דברים בחיים, אבל תמיד אפשר לשנות את זוית הראיה שלנו. בפסיכולוגיה קוראים לזה – RE-FRAMING. למסגר מחדש את התמונה בזווית ראיה שונה. כאשר אדם חושב מחשבות חיוביות, מאמין בעצמו וביכולותיו, הוא הופך להיות בלתי מוגבל, משוחרר לחלוטין ומפיק מעצמו את המירב והמיטב. נתאמן בחשיבה חיובית בחיזוקים חיוביים, בהגיגים מעודדים כמו: "למרות מגרעותיי אני אוהב ומכבד את עצמי וסולח לעצמי ולאחרים על שגרמו לי להרגיש / לפעול כך"; "יש לי יכולות מדהימות"; "אני די מוצלח בסך הכל".יש חשיבות רבה לדיבור העצמי. על מנת לחזק ולהפנים את המסר, על המשפטים להיות חיוביים. יש צורך להתמקד במה שאנחנו רוצים, ולא במה שאנחנו לא רוצים. לא לחשוב על כישלון אלא על הצלחה, להסתכל קדימה ולא אחורה.אחד מהתפקידים של הרופא הוא לתת לחולה שלו זוית ראיה אחרת לגמרי ולהראות שיש אפשרויות להתרכז בלבן ולא בשחור. הרי המילה 'רפואה' מורכבת מהמילים "פה-אור". פה של אור ועידוד. ההשפעות של תסביך נחיתות, הן קטלניות לא רק לאדם ולבריאות, אלא לכל החברה. חטא המרגלים ממשיך גם בימינו, והרבה ישראלים חושבים ברוח נחותה ותבוסתנית. הרבה חושבים שהם עדיין חגבים. מזה נובעת החולשה שלנו כלפי האומות הלועגות לנו. בגלל זה אנחנו מרגישים לעיתים אשמים וקטנים ולא מעיזים לעמוד על זכויותינו וכדי להתקבל בחברה של העמים, אנחנו חושבים שצריך לתת להם מתנות, לתת להם חלקים מארץ הקודש, או לתת להם איזה הסכם שלום. כל עם זקוק לגאווה, ועד יותר העם היהודי שיכול רק להתפאר מעברו ומההווה שלו. עלינו להרים ראש, לחשוב בגדול, בצורה חיובית ולצאת סוף סוף מחטא המרגלים. כמובן, נשאלת השאלה – האם יש מקום לגאווה ביהדות?תחילה נגדיר מה זאת גאווה וענווה ביהדות: הענווה זה לא להסתכל עלינו כאילו אין לנו יתרונות, או להסתיר אותם. להפך, חייבים לפתח את היתרונות, כי בעצם הן המתנה שנתן לנו ה'. וכאן נמצא ההבדל בין יהירות לבין גאווה נכונה. היהירות זה לחשוב "אני חזק, אני חכם, אני מוכשר". הכל זה "אני". במקום זה, הגאווה היהודית היא לחשוב "הכל מהקב"ה, אם אני חכם זה בגלל שה' נתן לי חוכמה ולא מעצמי".הגאווה הטהורה של היהודי לא מונעת ממנו להיות במקביל עניו. להפך. אנחנו בעצמנו באמת כלום, אבל ה' נתן לנו כל כך הרבה כישרונות שאנחנו חייבים להשתמש בהן על מנת להגשים את משימותינו בעולם. כותב דוד המלך בתהילים קטז', י': "האמנתי כי אדבר אני עניתי מאוד" – כשאדם מדבר ומשמיע לאוזניו זה פועל על התת מודע ומניע את האדם לעשייה. פרשת שבוע פרשת שבועשלחשלח לךתורה ורפואה