תורה ורפואה לפרשת בחוקותי – איך משיגים שמחה ובריאות גם יחד? יוסף ארוון, כ״ה באייר ה׳תשע״גפברואר 27, 2016 בתור עבודתי כרופא משפחה, סיגלתי לעצמי הרגל להגיד תמיד איזה דבר תורה קצר, בביקורי בית אצל כל חולה. אם הוא לא היה מאמין, אז אלה היו רק כמה מילים ספורות ואם החולה היה בן אדם מאמין, הייתי מאריך כל עוד מצבו היה מאפשר לו להקשיב וכל עוד היה לי זמן. למה התנהגתי כך, בצורה שהיא קצת מוזרה לרופא. כי שמתי לב, כבר מזמן, שאם רוצים לשפר את מצבו של החולה, אין כמו כמה דברי תורה לעידוד. פעם ביקרתי אצל רב זקן של מושב בצפון שהיה מאוד חולה. כשנכנסתי לביתו, אמרו לי שמצבו החמיר מאוד. הכרתי היטב את הרב הזה וידעתי שתמיד הוא היה שקוע בלימודיו. התיישבתי על כיסא לידו, והתחלתי להגיד לו שבלימוד הפרשה, הייתה לי קושיה שלא הצלחתי לפתור. אחרי כמה רגעים של שיחה, ראיתי שינוי דרסטי אצלו. העיניים שלו התחילו לנצוץ, חיוך הופיע על פניו וקולו התחזק כאילו הוא מתעורר לחיים. הוא התיישב והתחיל לתרץ את הקושיה. אפילו אני, הבריא, לא הבנתי מיד את עומק מחשבתו. כשיצאתי, המשפחה שאלה אותי מה עשיתי לו, שנתן לו את כוחותיו בחזרה כל כך מהר. עניתי להם: "אני לא עשיתי שום דבר. התורה, פשוט, החייתה אותו!". בפרשת בחוקתי, שקוראים השבוע, כתוב בתחילת הפרשה (כו', ג'): "אִם-בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת-מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" מעניין לראות "שעשיתם אתם" כתוב ללא 'ו', כמו ועשיתם אתם ז"א שעשיתם את עצמכם. אמר המדרש (ויקרא רבה פרשה לה) א"ר חמא ברבי חנינא אם שמרתם את התורה הריני מעלה עליכם כאילו אתם עשיתם אותם, כאילו עשיתם אתם, ז"א כאילו עשיתם עצמכם. כשאדם מקיים את התורה הוא יוצר את עצמו, הוא בורא את עצמו כאילו נעשה אדם חדש, ע"י עשייתו את התורה ומצוותיה. דברי תורה משפיעים על כולם, לכל אלו שמקשיבים. רואים את זה אצל משפחות באבל. אומרים כמה דברי תורה, ופתאום יש שינוי באווירה. האבלים מתחילים להתיישב ולחייך. כאילו האבל התמוגג, ולו רק לכמה רגעים. ראיתי הרבה אנשים שכמה מילים טובות, ברגע הקשה הזה דווקא, שינו את חייהם. היתרון הכי ברור שנותנת התורה לרופא המאמין, הוא ברגע של עידוד מול ייסורים של מחלה, או ברגע של התמודדות עם מצב קשה, או ברגעים שמישהו יקר במשפחה נפטר. התורה נותנת משמעות לחיים. המדע יכול להסביר את 'האיך', אבל הוא לא מסוגל להסביר את ה'למה' ואת ה'בשביל מה'. הרפואה יכולה להסביר איך המחלה פועלת, אבל רק התורה יכולה להסביר למה יש מחלות, ייסורים או מה הם החיים והמוות. את הלמה, לא מלמדים באוניברסיטה, לכן רוב הרופאים נראים קרים ומנוכרים ברגעים הקשים של החיים, כי בעצמם, אין להם תשובה, אבל רופא דתי, יכול הרבה יותר טוב להתמודד עם רגעים כאלה, כי הוא פחות מפחד ופחות נבוך. יש לו אפשרות לתת יד לחולה. הרב זצ"ל בתחילת אורות הקודש אומר מה ההבדל בין חוכמת העולם וחוכמת התורה.חוכמת העולם היא חוכמה מציירת. היא מסבירה את המציאות, מבארת אותה, מראה איך משתמשים במציאות, אבל היא לא יוצרת. חוכמת התורה היא יוצרת, היא פועלת במציאות. חוכמת העולם, היא נשארת חיצונית לאדם. חוכמת התורה יוצרת את האדם מחדש. חוכמת העולם נשארת חיצונית לקורא, חוכמת התורה חודרת בתוך האדם ונחקקת בו. בגלל זה הפסוק הראשון מתחיל כך: "אם בחוקתי", מלשון חקיקה. הקב"ה חקק את עשרת הדברות בתוך אבנים. האבנים והאותיות נעשו דבר אחד, לא כמו נייר שאותיות הדיו הם על גביו, אלא חקיקה, ממש דבר אחד. וכן אפשר להבין שהתורה חקוקה בלבבם של ישראל. "ישראל ואורייתא חד הוא". אפילו אם הלב שלנו עשוי אבן, התורה נחקקת בתוכנו, נכנסת בליבנו ומשנה אותנו. עוד פרוש יפה על "ועשיתם אתם": יש פירוש בזוהר, שאומר שכאשר ישראל עושים את המצוות , הקב"ה מופיע בעולם. כתוב "בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך". לכאורה היה צריך להיות כתוב אשר תזכיר את שמי, אלא שבכל מקום שאדם עוסק בתורה אפילו ביחיד, הקב"ה עמו. הרצי"ה אומר שבכל מקום בו האדם מזכיר את שמו של הקב"ה, הקב"ה מדבר מתוך פיו, והאדם נעשה הגורם להופעה אלוהית בעולם, במקום הזה. עוד סיבה לשמוח. כתוב בפסוק הזה: "אם בחוקתי תלכו". רש"י מפרש: "ותהיו עמלים בתורה". רש"י נוקט במילה עמלים, כלומר תהיו עסוקים בתורתי. כל בוקר אנחנו אומרים את הברכה: "ברוך אתה ה' אשר קידשנו במצוותיו וצוונו לעסוק בדברי תורה" (או "על דברי תורה"). לעסוק זה לאו דווקא להצליח. לדוגמה ניסית כל היום להיות מול הספרים שלך, חיפשת בהם פתרון לקושייה מסוימת, הכנת שיעור תורה, או כתבת דברי תורה, אבל שום דבר לא הסתדר לך. כל היום הפריעו לך, היית חייב ללכת לעבודה, היית צריך לטפל בילדים ולעשות קניות, ובזמן הפנוי שלך, לא הצלחת להשלים את המשימה התורנית שלך. הלכת לישון כמו שקמת, בלי פתרונות לקושייה או לשיעור תורה שרצית להכין. אל תהיה עצוב שלא הצלחת, כי היית עסוק בתורה כל הזמן. אצל הקב"ה לא התוצאה היא חשובה, אלא ההשתדלות! לסיכום, התורה מייצרת אותנו, וע"י זה אנחנו משפיעים על כל הסביבה, ואפילו משפיעים על הופעת ה' בעולמו. פרשת שבוע בחוקותיפרשת שבועתורה ורפואה