תורה ורפואה לפרשת בהעלותך: מה קדם למה – התלונות או הבעיות? יוסף ארוון, י״ח בסיון ה׳תשע״הפברואר 28, 2016 בפרשה שלנו אנחנו רואים, בהפתעה, שלמרות שבני ישראל קיבלו לא מזמן את התורה, הם עוד מתלוננים! איך זה ייתכן? זה ייתכן מכיוון שיש הבדל גדול בין לקבל את התורה ולחיות את התורה. אפשר ללמוד תורה, אבל לא לחשוב תורה. כל מכשול בחיים, כל ניסיון, כל התמודדות הם אמצעים כדי לדעת אם התקרבנו למטרה שלנו – להיות תורה, להגיב תורה. אם מתלוננים, זה סימן שעדיין לא קיבלנו ממש את התורה ושהיא עדין לא חרותה בעצמותינו. יש כלל גדול והוא שאם מתלוננים זה סימן שעוד לא חושבים תורה. מה קורה לנו כשמתאוננים? אנחנו פשוט מתרחקים מה'. אנחנו רוצים, כאילו, להיות עצמאיים, ולא מסכימים עם הנהלת העולם של ה'. יש סכנה גדולה בגישה הזאת. ע"י המצב רוח הרע שלנו אנחנו מיצרים בעיות אמתיות. זה לא הבעיות שמביאות מצב רוח רע, אלא מצב הרוח הרע שמביא את הבעיות. זה חוק בעולם של ה' – תתלונן ובטוח יגיעו אליך בעיות. בפרשה (יא', א') כתוב: וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי ה' וַיִּשְׁמַע ה' וַיִּחַר אַפּוֹ וַתִּבְעַר-בָּם אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה כמה פסוקים אחר כך (יא', ד'-ו') אנחנו קוראים: וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים: וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל-הַמָּן עֵינֵינוּ: שימו לב לתהליך: בהתחלה כתוב שהעם מתאונן, ללא שום סיבה ברורה. סתם, מצב רוח רע. אולי בגלל עול התורה שהם קיבלו כמתנה. תלונות לא מוצדקות מביאות מיד תגובה קשה של ה' ששולח אש בקצה (בקצינים) של המחנה. ורק אחר כך היהודים מוצאים סיבות להתלונן, אלא שהפעם יש להם לכאורה סיבה לרוגז שלהם (קישואים, אבטיחים, שומים). כמו שהסברנו למעלה, מצב הרוח הרע ימצא סיבות להתלונן, אבל הן רק סיבות ותירוצים. בימינו האנשים מתלוננים על בעיות כלכליות כדי להסביר את מצב הרוח הרע שלהם, אבל זה רק תירוצים, לרוב, שכאילו מצדיקים את המרה השחורה שלהם. אותו דבר עם החולים. חולה שמתלונן כל הזמן – לא יבריא. אבל חולה שמקבל את ייסוריו באהבה ישפר את מצבו הבריאותי ויתכן שה' יעשה לו ניסים בקרוב. לימוד גדול יש בפרשה שלנו, והוא פשוט : תתרחקו מכול תלונות לא מוצדקות ולהפך תודו לקב"ה כול הזמן על חסדיו, אפילו אם לא רואים אותם כול הזמן בצורה ברורה. דברי תורה האלה הם מוקדשים לעילוי נשמתו של אבי ומורי, רבי אליהו ארוון בן רבקה זצ"ל, שנפטר לפני כשלושים וחמש שנים בייסורים גדולים. כמו כן הם מוקדשים לרפואת נכדתי, בת-עמי מיכל בת נעמה סוזי שגם כן עוברת ייסורים גדולים באצילות נפש גדולה. פרשת שבוע