תורה ורפואה לפרשת בהעלותך: השמירה על הבריאות עוברת דרך שמירה על הלשון

בפרשת בהעלותך, אנחנו פוגשים את מרים, אחות משה, כשהיא מקבלת צרעת. אחיה, משה, מרפא אותה בתפילתו. בפסוקים כתוב "והנה מרים מצרעת כשלג" (דברים יב', י') ואחר כך "ויצעק משה אל ה' לאמר אל נא רפא נא לה" (שם יג'). חז"ל מסבירים את הדברים בכך שהיא חלתה בצרעת על לשון הרע שהוציאה על משה ועל אשתו.

מצורע זה: מוציא רע. הלשון הרע משקף סוג של רעל פנימי שקיים אצל האדם המשתמש בלשון הרע. רק בן אדם ממורמר יכול להגיד לשון הרע. רק בן אדם שרע בתוכו יכול להוציא רע. והרעל הזה לא פוגע רק באחרים אלא אף חוזר לבעל הלשון הרע כמו בומרנג.

מבחינה רפואית, זה גילוי ענק! התורה גילתה לנו כאן את הבסיס לרפואה הפסיכו-סומאטית (פסיכו = נפשי, סומאטית = גופני) וזאת לפני כולם!

רק מזה כ-70-80 שנה גילתה הרפואה המודרנית שהגוף יכול לחלות בגלל בעיה נפשית. למשל, בימינו, אנחנו יודעים על הרבה מחלות עור שיכולות להופיע כתוצאה ממתח נפשי. למשל מחלת הפסוריאזיס (PSORIASIS), מחלת האקזמה (ECZEMA), או פשוט גירוד כרוני כתוצאה מעצבנות יתר.
מעניין לראות, שרק בעשור האחרון, התחילו לבדוק את השפעת התפילה על המחלות (התפילה היא בדיוק ההפך מלשון הרע, תפילה זה… לשון הטוב). אנחנו עדיין לא מוצאים הרבה רופאים הרושמים תפילה או קריאת תהלים כתרופה לחוליהם, אבל זה יבוא עוד מעט.

אתן דוגמה אחת של התעניינות הרפואה בתפילה: לא מזמן נערך מחקר בבריטניה בו חולקו חולים לשתי קבוצות. האחת קיבלה תרופות, בעוד בעבור השנייה התפללו אנשים דתיים. ולהפתעת כולם החולים שעבורם התפללו (למרות שהם לא ידעו על כך) נרפאו באחוזים הרבה יותר גבוהים מהאחרים (הופיע בעיתון רפואי נכבד מאוד – "BRITISH MEDICAL JOURNAL").

אבל לא כולנו כמו משה רבנו, ואין לנו תפילות יעילות כמו שלו יש. אז מה נעשה? נלך לרופא או נתפלל? 

התשובה היא פשוטה: שני הדברים ביחד. בימינו יש צורך בהשתדלות אבל זה לא אומר שאין צורך בתפילה. להפך, חז"ל אומרים לנו שצריך להתפלל אפילו עבור הרופא המטפל, כדי שלא יעשה טעות באבחנה או בטיפול!

יש סכנה ברפואה, והיא, שהיא כעין עבודה זרה בימינו. כאילו שהרופא יודע הכול ואין צורך בתפילה כלל! על כך נאמר בגמרא: "טוב שברופאים – לגיהינום". אם הרופא הוא יותר מידי טוב (או לפחות חושב ככה), החולים יכולים לחשוב שהם פטורים מתפילה, והרופא הטוב הזה ילך לגיהינום כי הוא גרם לחולה להאמין שהודות לו ולרפואה, אין צורך בתפילה.

שלמה המלך כתב את ספר הרפואות, בו ניתן למצוא מרפא לכל מחלה, אך חזקיהו המלך גנז אותו ואף הודו לו חכמים על כך. זאת מכיוון שהאנשים בתקופת חזקיהו הפסיקו להתפלל לרפואה, היות וכל חולה שהיה מחפש מזור בספר הרפואות, היה מתרפא מיד… (דרך אגב, אם מישהו ימצא  את הספר הזה, אני קונה אותו מיד!!!).

ברוך השם, בימינו הרופאים לא יודעים הכל (אם כי הם עושים כאילו שהם יודעים הכל!), ולכן יש צורך להתפלל.
החזון איש אמר שבכל דור תופיע מחלה חדשה ללא מרפא, כדי שהאנשים יתפללו. פלא, כי למשל, מחלת האיידס היא באמת חדשה לחלוטין, ולא הייתה ידועה בעבר, ועד עכשיו המחלה לא מפסיקה להתפשט בכל העולם!

הפרשה הקצרה הזאת, המובאת בסוף פרשת בהעלתך, קשורה לפרשה הבאה, "שלח", המספרת על המרגלים שדיברו לשון הרע, אך הפעם על ארץ ישראל. מכך עלינו להקיש, שגם אסור לדבר בגנות של ארץ ישראל, כמו שאסור לדבר לשון הרע על הצדיקים.

דבר שתמיד טוב להזכיר לכל יהודי דתי שחס וחלילה לא יפתח פה על צדיקי הדור, כמובן, אך באותה נשימה יכול לקטר על ארץ ישראל, ארץ הקודש, הארץ שעיני ה' בה מתחילת שנה עד אחרית שנה, כאילו שחשיבותה של ארץ ישראל פחותה מזו של הצדיקים!

אם יהודי רוצה להיות בריא, הוא צריך תמיד לאהוב את ארץ ישראל, באותה מידה שהוא אוהב את גדולי הדור ולהישמר מכל לשון הרע…