תורה וארץ ישראל לפרשת לך לך: שתי הליכות – שתי בריתות

בפרשתנו, אנחנו מתוודעים לשתי בריתות:
1. ברית עם הארץ
2. ברית מילה

ננסה להבין את משמעות הבריתות הנ"ל ואת הקשר שלהן לימינו.

1. ברית עם הארץ

"ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך…"

למה מופיעה המילה 'לך' פעמיים? אחד מההסברים הוא שאברם הולך לשתי בריתות המופיעות בפרשה הזו: ברית עם ארץ ישראל וברית המילה שגם היא קשורה לארץ ישראל. נראה שאם אין ברית מילה, לא ניתן לקבל את ארץ ישראל.

'לך לך', אומר ה' לאברם, לך אל עצמך, לך לתוכך, לך בשבילך. אתה חייב לזוז, להשתנות, ללכת למקום המיועד לך. הרי אברהם נקרא 'העברי', האדם שעבר לצד השני של הנהר. ובשביל זה, הדבר הראשון שעליו לעשות על מנת להשתנות, זה לשנות את מקומו.

מאז אברהם, כל יהודי מקבל מסר דומה מהקב"ה, אם לא מסרים רבים, שעליו לעלות לארץ ישראל. אין אף יהודי בעולם שיוכל לטעון שלא היתה לו לפחות פעם אחת הזדמנות לעלות ארצה. זה יכול להיות קול פנימי של הנשמה היהודית שלו או מעשים אנטישמיים נגדו או נגד הסביבה שלו. הגדולה של אברהם היתה בכך שהוא ענה מיד לבקשתו של ה' ולא התמהמה כמו רוב היהודים. לכל יהודי יש חלון הזדמנויות שנפתח כל כמה שנים. אבל אם לא תופסים את ההארה האלוקית הזאת די מהר, החלון נסגר שוב לכמה שנים.
רש"י מפרש :"להיענותך, לטובתך".
בגמרא כתוב: "אלו הדברים שמשנים גזר דין של אדם: צדקה, צעקה, שינוי מעשה, שינוי שם, ושינוי המקום."
ובאמת, בחוץ לארץ אין לאברם ילדים, ואילו בארץ הוא ייעשה לגוי גדול. המקום בו אברם יוכל להיות ממש עצמו,להיות אברהם, הוא אך ורק ארץ ישראל. בחו"ל אין לו ברכה, בארץ הוא יקבל את הברכה הכתובה בתחילת הפרשה:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה. וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה."

במשנה (מסכת כתובות פרק יג' משנה יא') כתוב: "הכל מעלין לארץ ישראל". אם אדם רוצה לעלות לארץ ישראל, הוא יכול להכריח את אשתו ללכת אחריו, אפילו אם היא לא רוצה. בעל יכול להתגרש מאשתו אם היא עקרה מזה עשר שנים, אבל אם הם עולים לארץ ישראל, מתחילים לחשב מחדש עשר שנים למניין העקרות.

איך ניתן להבין את השינויים האלה?
ובכן, זה מזכיר את האיסור בשבת להעביר חפץ מרשות היחיד לרשות הרבים. הרי ידוע שבשבת אסורים מעשים שמביאים ליצירה חדשה והוצאה מרשות לרשות נחשבת כיצירה חדשה. ולכאורה דבר זה תמוה, היות ואחרי ככלות הכל, החפץ לא השתנה במאומה כתוצאה מהעברתו מרשות לרשות. גם בעניין ארץ ישראל, למרות שזה לא נראה כך, לכל מקום יש קדושה מיוחדת שלא ניתן לראותה בעין.

לכל ארצות העולם, יש יתרונות שאינם נראים לעין. לדוגמא, צבי-ים שוחים אלפי ק"מ כדי להטיל את הביצים שלהם באיזה אי קטן בסוף העולם והם לא יכולים ולא יסכימו ללדת במקום אחר.

פעם היו ציפורים גדולות שנקראו 'אלבטרוס', שהפריעו למטוסים בבסיס צבאי אמריקני באמצע האוקיאנוס השקט. האמריקאים עשו מבצע ענק – הם לכדו את כל הציפורים שהיו באי והסיעו אותם למקום מרוחק כ-11000 ק"מ מהבסיס. למרבה ההפתעה הם ראו שלהקת האלבטרוסים  חזרה כחודש לאחר מכן. אין צורך להגיד שלציפורים האלה לא היה GPS !

אפשר להגיד "ככה זה הטבע", אבל איך נסביר שדגי הסלמון שוחים נגד הזרם בנהר SAINT LAURENT שבקנדה, כדי להטיל את הביצים שלהם. זה טבעי?!

ליהודים קיים מצפן פנימי – הנשמה. אותה נשמה יודעת איפה טוב לגור, והרבה פעמים זה נגד כל הגיון. הלוואי שהיהודים יהיו טבעיים וילכו לפי אהבתם לארץ ישראל הטמונה בכל אחד מהם. אבל, להבדיל מדגי הסלמון, ליהודים יש הגיון ואינטרסים מעל השכל הישר. ארץ ישראל לא רק חשובה לפרט, אלא ובעיקר לכלל – לעם היהודי.
הדבר היחיד שה' מבקש ממייסד עם ישראל הוא לבנות גוי גדול בישראל. גוי בתורה, היא מילה שכוונתה היא להיות עם נורמאלי עם מדינה, תעשייה וצבא. אנחנו יכולים וצריכים להיות גוי גדול בארץ כדי להיות אור לגויים אחרים. תחילה ליצור בסיס, מדינה, בארץ שיש לה הכי הרבה קדושה בעולם, ואחר כך להפוך לעם קדוש עם תורה קדושה. 

2. ברית מילה

בסוף הפרשה ה' מודיע לאברהם שעליו למול את עצמו ואת כל צאצאיו:

וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ. וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל-אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם וְאַתָּה אֶת-בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם. זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר. וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם.

מה הקשר בין הארץ לברית מילה?
מובא בזוהר (ח"ב לב, א): עתידים בני ישמעאל לשלוט על הארץ הקדושה זמן רב, בשעה שתהיה ריקה ושוממה, וזאת מפני שישמעאל נימול, והם יעכבו את בני ישראל מלשוב למקומם, אבל מפני שהמילה שלהם ריקה, בלי שלמות (אינם מלים ביום השמיני, וגם אינם פורעים את העור הדק), לכן גם הארץ תהיה תחתיהם ריקה ושוממה. וסוף שיזכו בה ישראל שמילתם שלימה.  

הרמב"ן: לפני ימי המשיח, כל הדור חייב והתורה תישכח, לא יישאר להם שום מצווה אלא ברית מילה.

גמרא (שבת קל.): תניא רשב"ג אומר כל מצוה שקיבלו עליהם בשמחה כגון מילה דכתיב (תהלים קיט, קסב) שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב – עדיין עושין אותה בשמחה.

מה הקשר בין ברית מילה לשלטון על הארץ?
העורלה היא טומאה ( עורלה = רוע-לה)  כמו חסימה (טומאה – אטימות- טמטום) מפני האור האלוקי, וצריך להסירה על מנת להביא את הקדושה למקום הזה. באותה מידה שיש קליפת טומאה מסביב איבר הברית, קיימת קליפה טמאה של גויים, מסביב הקדושה של ארץ הקודש. הדברים הללו מוצאים ביטוי בתהלים: "כל גויים סבבוני, בשם ה' אמילם" – למול = לחתוך,להשמיד.

אפשר להבין את ההקבלה בין הזכות על הארץ למצוות ברית המילה – כמו שהברית מגלה את הקדושה במקום הכי נמוך בגוף האדם, מטרתו של עם ישראל היא לגלות את הקדושה במקום חומרי ואפילו טמא ("והכנעני אז בארץ"). 

כמובן שאיני יכול שלא להוסיף זווית רפואית לברית המילה, אבל אעשה זאת בקיצור נמרץ: כרגיל כמו כל המצוות, הברית מילה שומרת עלינו מבחינה גופנית. היא שומרת אותנו מזיהומים וחניקת איבר המין; מונעת ב60-80% את מחלת האיידס ומונעת סרטן איבר המין.

ללא שתי הבריתות הללו, או שתי המצוות הללו, עם ישראל אינו מסוגל להצליח ולהגיע לתורה, כמו שמרומז בפסוק הבא של ספר דברים: מי יעלה לנו השמימה. ראשי תיבות, מילה!