פרשת בחוקותי: האבות או ארץ ישראל? יוסף ארוון, י״ט באייר ה׳תשע״גפברואר 27, 2016 בפרשת בחוקתי יש פסוק שמושך את תשומת ליבנו (פרק כו', פסוק מב'): "וְזָכַרְתִּי אֶת-בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת-בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת-בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר." בכל התורה סדר האבות מופיע הפוך. הם תמיד מופיעים בסדר – אברהם, יצחק ויעקב. למה הפעם השתנה הסדר? ולמה התורה מוסיפה בסוף גם את הארץ?רש"י במקום אומר לנו, שאם הזכות של יעקב לא תספיק, ה' יפנה ליצחק, ואם גם זכויותיו לא מספיקות הוא יפנה לאברהם. לפי הגישה של רש"י, אפשר להגיד שה' הולך מהקטן לגדול. לפי שיטה זאת ארץ ישראל שמופיעה אחרי אברהם ברשימה, היא מעל לכל האבות. אולי בגלל שרש"י לא רצה להעליב את האבות הוא לא כותב את זה במפורש, אבל כל אחד יכול להבין שלפי הסדר של המילים, זכות הארץ היא מעל לכל. אבל יש עוד שאלות. הלא ידוע שיעקב הוא "בחיר האבות". הוא ה"תפארת" שמסכם בתוכו את המידות של אברהם ויצחק והלא "מיטתו שלמה" עם שנים עשר ילדים מושלמים? אבל ליעקב יש בעיה רצינית, אם לוקחים בחשבון שאצל הקב"ה, הערך העליון של האבות, הוא הקשר שלהם עם הארץ. הבעיה עם יעקב היא שרוב חייו עברו בחו"ל עד כדי כך שהוא פחד מעשיו אחיו, שהוא, עשיו, דווקא כן שמר על מצוות יישוב ארץ ישראל. נוסף לזה הוא לא מיהר לחזור לארץ, עד כדי כך שה' היה צריך לכעוס עליו. בסוף הוא מת במצרים, ואמר שאלה היו שבע עשרה השנים הכי טובות שלו. כמובן אהבתו לארץ ישראל הייתה עצומה – הוא חינך את השבטים לחשוב כל הזמן על חזרה למולדת ודרש להיקבר בארץ. אז אם החיבור לארץ ישראל הוא הערך העיקרי לפי הקב"ה שופט את ערך האבות, יש לנו מועמד רציני: יצחק, "עולה תמימה", הצבר היחיד מכל האבות, שלעולם לא יצא לחו"ל. מועמד מצוין אכן, אבל אברהם היה מעליו בקשר לאהבת הארץ. אומנם אברהם נולד בחו"ל, אבל יש לו הזכות שהוא עזב את הכל כדי לעלות. הוא היה העולה החדש הראשון! כאשר יהודי, במלוא כוחותיו, בלי שום צורך מיוחד, בלי רדיפות, עולה לארץ ישראל – הוא היהודי הכי גדול לפי הקריטריונים של ה'! אברהם לא טען שאי אפשר לעלות כי הוא לא מכיר את השפה, ששם המנטאליות היא שונה, או בגלל שהוא חושש שלא תהיה לו עבודה. הרבה יהודים אחר כך לקחו דוגמה ממנו. הם לא אמרו :"שם בחו"ל, יש לי את החנות שלי, אני מורה שמתפרנס בכבוד, או שכואב לי הלב לעזוב את המרפאה הפרטית שהקמתי במו ידיי!" היהודי הקטן, המורה הפשוט, הרופא הקטן עוזבים את הכל ואומרים "הנני" לקול הפנימי של השופר הגדול, האלוהי, הנשמתי שמהדד בתוכו. יעקב "איש תם יושב אוהלים" מסמל את הלימוד במלואו, אבל הגאולה לא תלויה רק בלימוד, אלא היא תלויה ביהודי הקטן שקם, עוזב את הכול ונוחת בארץ עם המזוודות שלו. אין לו שום ידע בתורה, בהיסטוריה של העם החדש שלו. תפילין יכול להיות ואין לו במזוודות שלו, אבל הוא בטוח אוהב את ארץ ישראל, שאולי הוא עוד לא ראה בחייו. זאת אהבה אדירה שחייתה כל הזמן בתוכו, בנשמתו, בגנים שלו, אבל הפעם הוא הקשיב לקול השופר שבא מארץ ישראל ושמבקש שהוא יעלה אליה. היהודי הקטן הזה היה יכול להגיד: "אבל אני אפס, אפילו לקרוא עברית אני לא יודע, אני לא מכיר את החגים כאן, אין לי שום מושג מה לעשות עם הסידור בבית הכנסת! אבל זה בזכותו שארץ ישראל ממשיכה להתקיים. הזכויות של אבותינו, יש להן זמן מוגבל וכאשר הן אוזלות, אז ה' רואה את כל היהודים הקטנים האלה, ללא שום יוקרה, והוא סולח לכל העם. המילה עממי בא מהשורש עם. משהו פשוט, לא תמיד מתוחכם, אבל משהו שמתחבר טוב עם עמו, עם ארצו, עם בוראו. אז אולי אפשר להבין מכאן, חלילה, שכל הלימוד והמצוות שלנו לא חשובות בעיני ה'? כמובן שלא, הם מאוד חשובים, אבל רק אם יש קשר עם ארץ ישראל. אי אפשר לחיות בארץ בלי ערכים ואם ממש אוהבים את הארץ, מבינים עוד יותר טוב עד כמה צריכים לאהוב את ה', תורתו ומצוותיו. ארץ ישראל פרשת שבוע ארץ ישראלבחוקותיפרשת שבוע
יופי של לימוד זכות על העולים לארץ ישראל מכוח הציונות ולאו דוקא מתוך הפאן הדתי שבעניין, הרעיון הזה מהדהד מתוך משנתו של הרב קוק. הבעיה היא שהציבור שמייצג את יצחק שנולד בארץ (במקרה הזה הדתי וגם הלא דתי) לא מבינים את זה ולא תמיד מקבלים את הבן החמישי שחוזר הביתה בזרועות פתוחות ולעיתים גם לא כל כך ברצון. הגב