הפטרת פרשת פרה – התוכנית לגאולת ישראל

הגורל של עם ישראל הוא גורל מיוחד במינו, שונה מכל העמים אחרים, וקשה מאוד לצפות  אותו מראש. נציין כאן עשר נקודות עיקריות מתוך ההיסטוריה של העם הזה ואחר כך נשווה נתונים אלה עם נבואת יחזקאל (לו', יז'-לז') שקוראים כהפטרה של שבת פרה. 

הנה רשימה שמסכמת, פחות או יותר, את עיקרי ההיסטוריה של עמנו:
1- בגלל התדרדרות מוסרית של עם ישראל בארצו, מלכות ישראל  קורסת וצבאות זרים פולשים לגבולנו.

2- ה' כועס על המצב הרוחני שלנו. עמנו יוצא לגלות  ומתפזר בכל ארצות העולם.

3- הגלות גורמת לחילול ה' ברבים ע"י השפלה של העם הנבחר.

4- התיקון של חילול ה' הוא לא רק 'דתי' אלא לאומי בעיקר. על היהודים לחזור לארץ ישראל.

5- תיקון המצב הרוחני של העם יעשה ע"י ה', ולא בזכותנו, והטיהור של העם יתקיים רק אחרי השיבה לציון.

6- חזרת חלק מהעם לארץ אבותיו.

7- במקביל להתעוררות עם ישראל, ארץ ישראל מתעוררת גם כן לתחייה וחוזרת להיות ארץ 'זבת חלב ודבש'.

8- התשובה לא מופיעה בבת אחת. היא תימשך עד שהיא תהיה מושלמת.

9- הערים החרבות נבנות מחדש.

10- קידוש ה' ע"י הנס של תחיית ארץ הקודש.

יש לציין, שחוץ מעם ישראל, לא קיים אף עם אחר שהתפזר לכל רוחות העולם והצליח לחזור אל אדמתו ולבנות שוב מדינה, למרות ההתנגדות של כל העמים אחרים. פלא!
אבל זה לא הכל! הפלא השני הוא שכל "הפנטזיה" הזאת הייתה כבר רשומה בכתובים ישנים יותר מאלפיים שנה לפני התקופה שלנו.

נדמיין שנגלה עכשיו כתבי יד שנכתבו לפני רק כמה עשרות שנים ושמגלים בדיוק מפליא מה שיקרה עכשיו, לא היינו מפסיקים להתפעל! והנה נראה עכשיו את ההקבלה המדויקת להפליא בין הנקודות שנכתבו למעלה לבין הפסוקים שנכתבו ע"י יחזקאל:

1- הידרדרות מוסרית של עם ישראל
בֶּן-אָדָם, בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבִים עַל-אַדְמָתָם, וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ, בְּדַרְכָּם וּבַעֲלִילוֹתָם:  כְּטֻמְאַת, הַנִּדָּה, הָיְתָה דַרְכָּם, לְפָנָי.

יש לציין שכתוב כאן, שעם ישראל יהיה טמא כמו אישה נידה. חז"ל מסבירים שטומאת נידה של אישה, מפסיקה את הקשר שלה עם בעלה, אך ורק לזמן מוגבל, ואפשר להוסיף שהבעל שלה יחכה בסבלנות שהיא תצא מתקופה זו.  


2- פיזור העם בכל ארצות של העולם
וָאָפִיץ אֹתָם בַּגּוֹיִם, וַיִּזָּרוּ בָּאֲרָצוֹת.

יש פה דיוק מרבי: לא רק שה' ישלח אותנו לגלות, אלא הוא גם כן יפזר אותנו בכל הארצות. הרי הגלות הייתה יכולה להתבצע בארץ אחת בלבד, אלא שהיה גם כן פיזור בכל ארצות העולם. יש בארץ כעת יהודים שבאים מיותר ממאה מדינות שונות. אפילו, נמצאות שתי משפחות של יהודים אסקימואים בארץ!


3- חילול ה' ברבים ע"י השפלה של העם הנבחר
וַיָּבוֹא, אֶל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר-בָּאוּ שָׁם, וַיְחַלְּלוּ, אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי–בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם-יְהוָה אֵלֶּה, וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ. וָאֶחְמֹל, עַל-שֵׁם קָדְשִׁי, אֲשֶׁר חִלְּלֻהוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר-בָּאוּ שָׁמָּה.

חילול ה' הכי גדול שיכול להיות הוא הישיבה של היהודים בגלות. כל הגויים לעגו עלינו, וההשפלה הזאת היא חילול ה'.

זה המקום להסביר למה קוראים את ההפטרה הזו בפרשת כי תשא שהמוטיב המרכזי בה הוא חטא עגל הזהב (המפטיר הוא על פרה אדומה שבאה לטהר את בני ישראל כמאמר חז"ל "תבוא פרה ותקנח צואת בנה"). מה הקשר בין החטא של עגל הזהב והתיאור ההיסטורי שנכתב ע"י יחזקאל כאן?
המעשה של עגל הזהב טימא את העם, אבל בצורה מוגבלת בלבד, כי רק כשלושת אלפים השתתפו בו. גלות ישראל היא גם כן חילול ה', אבל עוד יותר גדול, כי כל העם נטמא, לכן חז"ל רצו לרמוז לנו שבמקום להתאבל רק על חטא העגל, יש לבכות עוד יותר על חילול ה' שנגרם ע"י כל יהודי, שנשאר בחוץ לארץ ברצון.


4- התיקון של חילול ה' הוא עלייה לארץ הקודש
וְקִדַּשְׁתִּי אֶת-שְׁמִי הַגָּדוֹל, הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם, אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם, בְּתוֹכָם; וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי-אֲנִי יְהוָה, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, בְּהִקָּדְשִׁי בָכֶם, לְעֵינֵיהֶם. וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן-הַגּוֹיִם, וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל-הָאֲרָצוֹת; וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-אַדְמַתְכֶם. 


5- תיקון המצב הרוחני של העם יעשה ע"י ה', ולא בזכותנו, והטיהור של העם יתקיים רק אחרי השיבה לציון.
וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים, וּטְהַרְתֶּם:  מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל-גִּלּוּלֵיכֶם, אֲטַהֵר אֶתְכֶם. וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ, וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וַהֲסִרֹתִי אֶת-לֵב הָאֶבֶן, מִבְּשַׂרְכֶם, וְנָתַתִּי לָכֶם, לֵב בָּשָׂר. וְאֶת-רוּחִי, אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וְעָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר-בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ, וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם.

רק אחרי שהעם מצמיח שורשים בארץ ישראל, ה' יטהר אותו ע"י מים טהורים. כמו המקווה שמטהר אישה נידה. ראינו כבר בפסוק יז', שעם ישראל נמשל לאישה נידה. כאן, המקווה הוא ארץ ישראל. למה ארץ ישראל נחשבת כמקווה? כי בשונה מהמצוות האחרות שעושים עם איבר אחד בלבד (כגון תפילין), יישוב ארץ ישראל והמקווה הן המצוות היחידות שעושים עם כל הגוף כולו (גם מצוות סוכה דומה כי צריך להיכנס בה כולו כדי לעשות את המצווה). יש להוסיף שכמו שיוצאים מהמקווה עם נשמה מחודשת, כך בלילה הראשון של יהודי שעלה לארץ, מחליפים לו מהשמים, את הנשמה שלו.

אחרי שנכנס לארץ ישראל נקבל לב חדש, לב בשר, יותר רך מלב האבן שהייה לנו בגלות. אחרי שהלב החדש יאפשר לנו לשמוע את המסר של ה', רוח חדשה תביא אותנו לשמור על החוקים והמשפטים של הקב"ה.

אפילו יהודים עם לב אבן יעלו לארץ, אפילו אם הם עוד לא היו מסוגלים לשמוע את המסר של ה' בחוץ לארץ, אפילו אם הם עוד לא חזרו בתשובה, ועוד לא שמרו את המצוות, ה' יחליף להם, בארץ, את הלב הקשה, הסגור, הטמא (מהשורש אטום), שנוצר שם בחו"ל, בגלל השהות הממושכת בגלות. במילים אחרות החזרה בתשובה ההמונית תופיע רק אחרי החזרה לציון. שמירת המצוות תבוא יותר מאוחר. הדברים האלה (שמקבילים למה שכתוב בפרשת נצבים (דברים ל', א'-י') מפוררים לגמרי את מה שחושבים לפעמים יהודים מסויימים, שכאילו אין לעלות לארץ ישראל מבלי שהיהודים יחזרו בתשובה תחילה.


6- ישיבה בארץ אבותינו.
וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם; וִהְיִיתֶם לִי, לְעָם, וְאָנֹכִי, אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים. וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם;

כתוב כאן שלא נחזור לאוגנדה, אלא לארץ בה גרו אבותינו אברהם, יצחק ויעקב, בארץ הקודש.


7- במקביל להתעוררות עם ישראל, ארץ ישראל מתעוררת גם היא לתחייה וחוזרת להיות ארץ 'זבת חלב ודבש'
 וְקָרָאתִי אֶל-הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ, וְלֹא-אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב. וְהִרְבֵּיתִי אֶת-פְּרִי הָעֵץ, וּתְנוּבַת הַשָּׂדֶה: לְמַעַן, אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב–בַּגּוֹיִם. 

כבר באותו פרק לו', פסוק ח', מופיע המפתח לחידוש הצמיחה בארץ ישראל, במקביל לגאולה של עם ישראל: "וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא". הגמרא מסבירה שחידוש הפוריות של ארץ ישראל הוא הסימן המגולה, המובהק של גאולת ישראל. אין צורך לעשות כל מיני חשבונות קבליים כדי לדעת מתי תבוא הגאולה… היא כבר נמצאת מולנו בצורה מגולה ביותר!

אנשי כנסת הגדולה ידעו את הסוד הזה ולכן בתפילה שמונה עשרה יש לנו תחילה את הברכה "ברך עלינו את השנה הזאת ואת כל מיני תבואתה לטובה" ומייד אחר כך מופיע הברכה "תקע בשופר גדול לחרותינו ושא נס לקבץ גלויותינו". הברכות על תבואות ועל קיבוץ גלויות צמודות אחת לשנייה.


8- המשך החזרה בתשובה של העם
וּזְכַרְתֶּם אֶת-דַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וּמַעַלְלֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא-טוֹבִים; וּנְקֹטֹתֶם, בִּפְנֵיכֶם, עַל עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם, וְעַל תּוֹעֲבוֹתֵיכֶם. לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי-עֹשֶׂה, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה–יִוָּדַע, לָכֶם: בּוֹשׁוּ וְהִכָּלְמוּ מִדַּרְכֵיכֶם, בֵּית יִשְׂרָאֵל. 

רואים כאן שהחזרה בתשובה לא תיגמר בבת אחד, אלא בכמה שלבים. כמו ילד מלוכלך מאוד, ה' יצרך לנקות אותנו עוד פעם ועוד פעם אם יש צורך.


9- בנייה של ערים החרבות
כֹּה אָמַר, אֲדֹנָי יְהוִה, בְּיוֹם טַהֲרִי אֶתְכֶם, מִכֹּל עֲו‍ֹנוֹתֵיכֶם–וְהוֹשַׁבְתִּי, אֶת-הֶעָרִים, וְנִבְנוּ, הֶחֳרָבוֹת.

כל פעם שעולים לירושלים, צריך לחשוב על הנס של בניית בירתנו הקדושה.


10- קידוש ה' ע"י הנס של תחיית ארץ הקודש
וְהָאָרֶץ הַנְּשַׁמָּה, תֵּעָבֵד, תַּחַת אֲשֶׁר הָיְתָה שְׁמָמָה, לְעֵינֵי כָּל-עוֹבֵר. וְאָמְרוּ, הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַנְּשַׁמָּה, הָיְתָה, כְּגַן-עֵדֶן; וְהֶעָרִים הֶחֳרֵבוֹת וְהַנְשַׁמּוֹת וְהַנֶּהֱרָסוֹת, בְּצוּרוֹת יָשָׁבוּ. וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר יִשָּׁאֲרוּ סְבִיבוֹתֵיכֶם, כִּי אֲנִי יְהוָה בָּנִיתִי הַנֶּהֱרָסוֹת, נָטַעְתִּי הַנְּשַׁמָּה: אֲנִי יְהוָה, דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי. 

מספיק להסתכל על תמונות של ארץ ישראל השוממת מלפני כמה עשרות שנים, כדי להבין שחזון יחזקאל היה מדויק ואמיתי!


לסיכום, ראינו שהנביא מפרט לנו כאן כמעט את כל תוכנית הגאולה של עם ישראל, עם תחייתה של ארץ הקודש. לפי רצונו של הקב"ה, עם ישראל חוזר תחילה לארצו, ואחר כך, שלב שלב חוזר בתשובה ומקבל את המצוות.

ה', מקווה ישראל, בעצמו מטהר את העם ומסלק ממנו כל טומאה שנדבקה עליו במשך הגלות. ואחרי הניקיון הזה (לפעמים כואב), עם ישראל מקבל לב חדש המוכן למשימה הלאומית שלו.

באותה צורה שכבר ראינו במו עינינו  את השלבים הראשונים של הנבואה, כלומר, החזרה לציון והתעוררות רוח חדשה בקרב עמנו, נקווה לראות בקרוב את השלבים האחרונים של התוכנית האלוהית, שיובילונו לדבקות מוחלטת בקב"ה, בתורתו ובארצו.